#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עו. א כיצד שפים ובועטים את המנחות?	"כל המנחות טעונות שלוש מאות שיפה וחמש מאות בעיטה שף אחת ובועט שתים שף שתים ובועט שלוש, הסתפק ר' ירמיה האם הולכה והובאה נקרא אחד או שנים. <p dir=""rtl"">ר' יוסי אומר שיפה ובעיטה דוקא בבצק.&nbsp;&nbsp;</p>"	מנחות עו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עו. ב כמה חלות באות המנחות ומנין?	"לחם הפנים כתיב להדיא שתים עשרה חלות, חביתי כה&quot;ג ילפינן ממנו חוקה חוקה לג&quot;ש.<p dir=""rtl"">לחמי תודה דרשו בפירוש שבאות עשר עשר, נזירות התרבו נמי לעשר מדכתיב &quot;שלמיו&quot; לרבות שלמי נזיר.</p><p dir=""rtl"">שאר המנחות - ר' יהודה אמר באות עשר גמר מלחמי תודה ששניהם יחיד, ר' מאיר אומר באות י&quot;ב, אם סובר שדבר הלמד בגזירה שווה חוזר ומלמד בנין אב לומד מחביתי כה&quot;ג דהנך נפישן, ואם לאו לומד משתי הלחם הקדש מהקדש עדיף לה.</p>"	מנחות עו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עו. ג כל המנחות שריבה או מיעט במדת חלתן האם כשרות, ומה הטעם?	"לת&quot;ק תמיד כשרות חוץ מלחם הפנים וחביתי כה&quot;ג דכתיב חוקה לעכב, וכן דעת שמואל, וממילא חלת תודה שאפאן ד' חלות יצא, והוא שהפריש התרומה בלישה.<p dir=""rtl"">יש אומרים אף לחמי תודה מעכב שנאמר בו מצות עם ו' ונזירות (שלמיו לרבות שלמי נזיר), וכן דעת רב הונא.&nbsp;&nbsp;</p>"	מנחות עו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עו: א העומר ושתי הלחם ולחם הפנים כמה היו באים ומכמה היו באים ומה הטעם?<p dir=""rtl"">ומה הדין אם שינה מהשיעור?</p>"	"העומר - עשרון משלוש סאין, כיון שבא מחדש ושעורים בפחות מזה לא יהיה מובחר.<p dir=""rtl"">שתי הלחם - שני עשרונים משלושה סאים, כיון שמחיטים באים אפ' שהם מחדש מספיק כך שיצאו מובחרים.</p><p dir=""rtl"">לחם הפנים - עשרים וארבע עשרונים מכ&quot;ד סאין, שהם מחיטים ישנים מספיק כך.</p><p dir=""rtl"">ריבה או מיעט בעשרון פסולות, אבל במידת הסאין כשרות. </p>"	מנחות עו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עו: ב כיצד מנפים את העומר ושתי הלחם ולחם הפנים?<p dir=""rtl"">[מנין שהתורה חסה על ממונום של ישראל?]</p>"	"העומר בי&quot;ג נפות, שתי הלחם בי&quot;ב ולחם הפנים בי&quot;א. לת&quot;ק בדקה בגסה בדקה בגסה וכו' לרשב&quot;א י&quot;ג נפות היו זו למעלה מזו ועליונה קולטת סובין ותחתונה סולת.<p dir=""rtl"">ר' שמעון אומר שלא היה להם קצבה ונקחת סולת שנאמר &quot;סולת ואפית אותה&quot; ואפ' חיטים שנאמר &quot;ולקחת&quot;, ודוקא כאן משום שהתורה חסה על ממונם של ישראל שנאמר &quot;והשקית את&nbsp;&nbsp;העדה ואת בעירם&quot; אבל שאר מנחות אין נקחות סולת שנאמר &quot;אותה&quot;. </p>"	מנחות עו:		
